האנציקלופדיה העברית 

האנציקלופדיה העברית

רעיון האנציקלופדיה העברית (Encyclopaedia Hebraica) החל לקרום עור וגידים בקיץ 1944. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת מגמתה של האנציקלופדיה. הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה. נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה דאז, פרופ' חיים ויצמן.

הכרך הראשון הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי".

בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, מובעת התקווה לסיים את הוצאת כל הכרכים בתוך חמש או שש שנים, ומספרם אמור היה להיות ששה-עשר. בפועל נמשכה כתיבתה למעלה מ-30 שנה ורק בשנת 1980, כרבע המאה אחרי היעד המקורי, נשלמה הוצאתה לאור. בסך הכל מנתה האנציקלופדיה עם השלמתה 32 כרכים. בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא כרך מילואים א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא כרך מילואים ב'. לאחר כן יצא כרך "מפתח", ובשנת תשנ"ה יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

השנים הרבות שנדרשו להשלמת האנציקלופדיה הביאו לכך שעורכיה הראשיים התחלפו במהלך השנים. נשאו במשרה זו הפרופסורים יוסף קלוזנר, בן-ציון נתניהו, ישעיהו ליבוביץ, נתן רוטנשטרייך ויהושע פראוור. מנהל המערכת, לאורך כל כרכי האנציקלופדיה, היה אלכסנדר פלאי. בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו יותר מ-2,500 כותבים, ובהם אנשי המדע המובילים בישראל, ורבים מערכיה חתומים על-ידי כותביהם.

אופי האנציקלופדיה משתקף בכותרת המשנה של שמה "כללית, יהודית וארצישראלית". האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי התרבות מהעולם הכללי, אך ניכר בה ההדגש היהודי-ישראלי, בעיקר באורך הערכים העוסקים ביהדות, באישים יהודים ובישראל, מעל לחשיבותם הכלל עולמית. ברוח זו, הערך הגדול ביותר (32 עמודות) המוקדש לאישיות הוא הערך "הרצל, בנימין זאב (תאודור)". האישיות הלא-יהודית שלה מוקדשות העמודות הרבות ביותר (15) היא המשורר הגרמני גתה.

האות א' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה ששה וחצי כרכים (כ-30% ויותר של מספר הכרכים המתוכנן בתחילה!). הערך הראשון הוא האות א' והאחרון אתרים (ערך בכימיה העוסק בתרכובות אורגניות). הערך הגדול ביותר באות א' הוא "ארץ-ישראל", שמוקדש לו כרך שלם, כרך ו'. אחריו מבחינת גודל הערך "ארצות הברית של אמריקה" שמספר עמודותיו 126. גודל זה של האות א' נובע לא ממשקלה היחסי באלפבית העברי, אלא משקף את ההתלהבות הראשונית, שבה ניסו העורכים לשקף באנציקלופדיה את כל הידע האנושי. כאשר התברר שבהתעמקות כזו ובקצב כזה לא תסתיים הפקת האנציקלופדיה, הוחלט לצמצם את מידת השלמות שלה.

האות הקטנה ביותר באנציקלופדיה היא האות צ', שמשתרעת על פחות מכרך וכלולה בכרך כ"ח, וסך הכל עמודותיה 531. הערך הגדול ביותר באות זו הוא "צרפת" - 74 עמודות.

מפעל האנציקלופדיה העברית הוא מפעל תרבותי יוצא דופן בהקפו ובנועזותו, בהתחשב בתקופה שבה החלה האנציקלופדיה לצאת לאור - שנות המדינה הראשונות, שהיו שנות מצוקה כלכלית. בנסיבות אלה לא ייפלא שיוחסה לה חשיבות גדולה ביותר, אותה ניתן להמחיש בכך שהיו אנשים שחשו צורך עז להיכנס כערכים לאנציקלופדיה, כמעין גושפנקא למידת חשיבותם ומעמדם. סיפרה לימים ברכה פלאי, מו"ל האנציקלופדיה, שפנה אליה יום אחד סופר ואיים להתאבד אם לא יכלל באנציקלופדיה: "למרות שמעמדו בספרות העברית לא היה בעל חשיבות יתרה, לא לקחתי סיכונים והכללתי אותו כערך". מסיבות דומות התעורר לעתים ויכוח בסוגיה מי יכתוב ערך מסויים, ויכוח שנבע לעתים משיקולים פוליטים ולעתים ממניעים רגשיים. כך היה עם הערך "ארלוזורוב", וכך היה, להבדיל, עם הערך "היטלר".